לכל אחד מאתנו ניסיון חיים שונה מהילדות ועד הבגרות, תלוי בבית בו גדלנו, חלק מאתנו גדלו במשפחה שההורים או כל דמות משמעותית אחרת לא סיפקו לנו דיי את הצרכים שלנו, לא קיבלנו מספיק אהבה, הכלה והתפעלות ממה שעשינו, לא היה לנו קשר בטוח עם אחרים, עברנו חוויות או אירועים טראומטיים בחיים כמו גירושין של ההורים, מוות של אדם קרוב, חווינו מעבר מגורים לעיתים קרובות, ההורים היו עסוקים בעבודה, בלימודים, בהגשמת חלום שלהם, היו בזוגיות שבה רבו ביניהם לעיתים קרובות, הקשר ביניהם היה סוער, בגידות, אבל יכול להיות מצב שבו ההורים שלנו העניקו "יותר מדי",יותר מידי הגנו עלינו, יותר מידי מעורבים בחיינו, יותר מדי נותנים לנו תשומת לב, הנתינה כלפינו הייתה מוגזמת,  לא ידעו להציב לנו גבולות, ולכן פיתחנו אמונה שאנו חסרי אונים. ייתכן גם מצב  שבו אחד ההורים שלנו או שניהם היו חרדתים ודאגנים וההתנהגות שלהם גרמה לנו לחשוב על העולם כמקום מסוכן למרות שמעולם  לא חווינו טראומה כל שהיא בילדותנו.